כשדברתי עם אמפי שבבלוג שלה אני נדרשת מידי פעם סיסמא כדי להגיב נזכרתי בכתבה של יהורם גאון בנושא סיסמאות.
היא מופיעה כאן בלשונה :
כשרציתי השבוע להיכנס לאתר של הבנק שלי, המחשב אמר לי שהסיסמה שלי שגויה. אז צלצלתי לבנק כדי לשאול מה התקלה. הם אמרו לי שמדי פעם אני חייב לשנות סיסמה, מטעמי בטיחות.
את הסיסמה שהיתה לי קודם, שהורכבה מהספרה הראשונה של תעודת הזהות שלי, ושלוש אותיות שמו של נכדי הראשון, שיניתי לשלוש ספרות ראשונות של תעודת הזהות שלי ואות ראשונה של שמו של הנכד הראשון, גם בתוספת אות אחרונה של שמו של נכדי השני. ואז המחשב הודיע לי שכבר היתה לי פעם סיסמה כזו.
הלכתי לכיוון אחר, של המספר האישי הצבאי שלי, והאותיות הראשונות בשם של סבא שלי. זה עבד. עכשיו אני יכול להיכנס לחשבון שלי.
יותר ויותר אני מוצא את עצמי בזמן האחרון אפוף ומוקף בסיסמאות. מהרגע שאני מתעורר, אז אני מכבה את האזעקה בבית, שהסיסמה שלה היא שלושה מספרים ראשונים של ימי ההולדת של בני פלוס המספר השלישי ביום ההולדת שלי. אחר כך אני יוצא מהבית ומפעיל את האזעקה כמובן, אותה סיסמה של הכיבוי, רק שהסוף שונה.
ואז אני הולך לאוטו, שם הסיסמה היא בת ארבע ספרות, שם אמי, עליה השלום, ואות ראשונה בשמו של אבי עם שנת הולדתו של נכדי השלישי. אני עוצר בכספומט, מקליד סיסמה, שהיא תאריך הלידה של אתא-טורק, שבסופה הספרה שבע. אתם יודעים, למזל.
הטרור של ה-Error
אני חוזר הביתה אל האינטרנט הנפתח בסיסמה של תאריך העצמאות של ניקראגואה, ושם, מול המחשב, טובע בים חדש של סיסמאות. שהרי לפייסבוק אני נכנס עם האותיות הראשונות של נכדיי אבל לפי סדר הפוך מהסיסמה ההיא של הבנק. בטוויטר זה כבר הולך עם שלוש הספרות האחרונות של תעודת הזהות שלי פלוס האותיות הראשונות בשמו של ראש העיר ירושלים.
יש לי גם סיסמה לקופת חולים, כדי לקבל תוצאות של בדיקות, שם זה הולך עם רמת הסוכר שהיתה לי בילדותי פלוס הערך הנוכחי של כדוריות הדם שלי.
מדי פעם אני מחליף סיסמאות כדי לבלבל את המסתננים, אבל אני חייב להודות שהמתבלבל הגדול מכולם זה אני. לא פעם קורה לי שאני משתמש בכספומט בסיסמה של האוטו, שום כסף לא יוצא לי, רק שהאוטו פתאום מדליק את האורות מאחורה ואני לא מבין למה.
לפעמים אני משתמש באוטו בסיסמה של קופת חולים, והאוטו לא נוסע. אני נכנס לפורום שלי באינטרנט עם הסיסמה של הבנק ושום פורום לא עולה,
רק המילה המעצבנת "Error", שנשמעת כמו "טרור" ומודיעה לי שהשם שלי שגוי. השם שלי שגוי! השם שאני נושא מיום לידתי, שגוי! הבנתם? לא קלים החיים המוצפנים הללו.
אתמול הייתי רעב. הלכתי למקרר. אני עומד למולו ומנסה בכל כוחי לזכור את הסיסמה. איך, איך פותחים את המתקן הזה שיש מאחורי דלתותיו אוכל? ניסיתי בלי סיסמה, והוא נפתח. דווקא המקום שהכי כדאי היה שיצטייד בסיסמה, כדי שאוכל אולי קצת פחות, נפתח בקלות כזאת. לעזאזל. (כל הזכויות ליהורם גאון)
יומן רשת 